כתובת הקליניקה

קיבוץ כפר – עזה

שעות פעילות:

שני – חמישי (בתיאום מראש).

מספר נייד ליצירת קשר

050-6492876

הקשר בין חשיפה ממושכת לאיום וחרדה

מתוך פרק ראשון בסקירה התאורטית בדוקטורט:
"השפעת מלחמה וחשיפה ממושכת של אירועי טרור על ילדים ומתבגרים".

הקשר בין חשיפה ממושכת לאיום וחרדה

קריסטל (1978), השווה בין ילדי מושבים שסבלו מהפצצות, לקבוצת ביקורת כללית שלא סבלה הפצצות כלל. ממצאי המחקר שלו, הראו כי יש מתאם עם ההנחה המקובלת כיום לגבי הרגישות המוגברת לגירויים מעוררי חרדה בקרב ילדים שנחשפו בעבר לחוויות מסכנות חיים.

מילגרם ומילגרם (1976) חזו בתחילה, שילדים שחוו מלחמה עם רמת חרדה גבוהה יחוו רמת חרדה גבוהה יותר במלחמה הבאה, בהשוואה לילדים שרמות החרדה שלהם היו נמוכות מלכתחילה. עם זאת, תוצאות המחקר שלהם הראו תוצאות שונות לחלוטין. לאחר מלחמת יום הכיפורים הממצאים הצביעו על כך שמי שסבלו מרמות נמוכות יותר של חרדה, חוו רמות גבוהות יותר של חרדה, כמו אלה שחוו רמות גבוהות של חרדה בפעם הראשונה. ההסבר לכך נובע מהיכולת של ילדים – בדומה למבוגרים – להיות פחות חרדים במצב של משבר כלל קהילתי, מה שמאפשר את חווית החרדה כתגובה לגיטימית, ובכך להפחית את רמת החרדה הכללית.

ארם (2008), אומר שזמן מלחמה הוא תמיד מצב מלחיץ, שבו אנשים שחווים אותה לא תמיד ערוכים להתמודדות. ילדים מבטאים את הקשיים שלהם בדרכים ישירות ועקיפות. הדרך הישירה היא להתלונן על הפחדים, להביע את החששות שלהם ולשאול שאלות. בדרך עקיפה, הם מבטאים את הקושי שלהם על ידי התנהגות סימפטומטית, כך שההורה יכול להתייחס למצב.

במחקר של שגיא (2010) שנערך בקרב כ-140 בני נוער יהודים מבאר-שבע וכ-90 ערבים בדואים מרהט, נמצאו אינדיקציות לכך שרמות החרדה ורמות הכעס לא שככו ואף התחזקו כחצי שנה לאחר מה שמכונה מבצע 'עופרת יצוקה' שהתרחש ב-2008. במצב שלאחר המלחמה, אפשר היה לצפות לירידה ברמת החרדה. נותרה השאלה, מדוע רמות הכעס והחרדה לא שככו? חלק גדול מהחרדה שסבלו ילדי באר-שבע והאזור נבע מחוסר הוודאות לגבי העתיד.

מחקר נוסף, שנערך בשנים 2010-2011 בעיר שדרות, על ידי צוות של אנשי מקצוע נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) נמצאה אינדיקציה לכך, שיש תסמינים פוסט טראומטיים אצל ילדים: מחצית מהילדים חוו תסמינים. של 'התנסות מחדש' (פלאשבקים); 41.6% מהילדים חוו תסמינים של ערנות יתר (כל רעש שהם שומעים גורם להם לקפוץ במושביהם וכו'). בקרב האוכלוסייה הכללית נמצא כי 71% מהילדים סובלים מתסמינים פוסט טראומטיים (לפחות סימפטום אחד); שליש מתושבי שדרות עדיין חשים תחושת איום גדול. למעלה מ-75% מתושבי שדרות חוו חשיפה ישירה להתקפות טילים.

שגיא (2010) טוענת במחקרה, שילדים ובני נוער החשופים למלחמה מתמשכת ואלימה נמצאים בסיכון גבוה לסבול מהתפתחות ליקויים, דיכאון, בעיות התנהגות, הפרעות תפקודיות ותופעות פסיכיאטריות אחרות הקשורות למצוקה.

התייחסות מרגיעה…

גולמן (1995) טוען שניתן לשנות במידת מה דפוסים מולדים. לדעתו, הגנים לבדם אינם מכתיבים התנהגות, כלומר הסביבה ובמיוחד מה שאנו לומדים וחווים יוצרים את הביטוי של הנטיות שלנו ככל שחיינו ממשיכים להתפתח. היכולות הרגשיות שלנו אינן נתון שלם. אתה יכול לשפר אותם עם תהליך למידה נכון.

חשיפה לאירועים טראומטיים

מתוך פרק ראשון בסקירה תאורטית בדוקטורט: "השפעת מלחמה וחשיפה ממושכת של אירועי טרור על ילדים ומתבגרים". חשיפה לאירועים טראומטיים סוג ורמת החשיפה לאירועים טראומטיים מהווים

קרא עוד »

צריכים עזרה?

מאמרים נבחרים

סיפור מקרה גל (שם בדוי)

גל נער בן 13, נבון, בעל יכולת וורבלי טובה. נולד וגדל בעוטף עזה. ההורים אמרו עליובשיחה מקדימה בין היתר שהוא מאוד מופנם. סירב במשך 3

סיפור מקרה של מיה (שם בדוי)

מיה ילדה מתוקה, בת 3 נולדה וגדלה בעוטף עזה. מאוד וורבלית יחסית לגילה, נבונה,קולטת מצבים משתנים. ע"פ שיחה מקדימה עם ההורים, למיה היו חרדות רבות

רוצה להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולקבל טיפים ישירות למייל?

פתח צ'אט
צריכ/ה עזרה?
היי👋
אני יכולה לעזור?