מבוא תיאורטי של המחקר שלי
מאז שנת 2000, אוכלוסיית דרום ישראל חשופה לירי רקטות וטילים מעזה.
באזור צפון ומערב הנגב בישראל, האוכלוסייה חווה מצב מתמשך של טראומה. המציאות הביטחונית מסכנת החיים כרוכה בתשלום מחיר רגשי משמעותי הן לילדים והן למבוגרים (Eilon & Lahad, 2000).
מחקר אורך מקיף (סולומון ואחרים 2017) המתאר את המצב הרגשי והבריאות הנפשית של ילדים, מתבגרים ומבוגרים ב 'עוטף עזה'- ישראל, בדק את יעילות הטיפול במרכזי החוסן ביישובים שלהם. להלן דוגמה לכמה מממצאי הדיווח בקבוצת המתבגרים: במרכזי החוסן 67.1% דיווחו על עוצמת חרדה גבוהה 24.4% עוצמת חרדה בינונית ו-6.8% עוצמת חרדה נמוכה.
אנשים במצבי לחץ מתמשכים יכולים לפתח תפיסה הרואה את העולם כמקום עוין. צריך לדעת שמספר גדל והולך של האוכלוסייה מפתח מתח, מצוקה ותחלואה וזקוק לסיוע פסיכו-סוציאלי עקב האיום הממושך. יחד עם המצוקה הנפשית, האוכלוסייה החשופה לאיום הממושך הצליחה לעיתים להמשיך בשגרת יומה על ידי התנתקות מהאקטואליה והתרגלה לחיות תחת איום זה. נמצא כי החשיפה לאירועים טראומטיים לא מלווה רק במצוקה ומתח נפשי, אלא גם בהיבטים חיוביים הכוללים תחושת קרבה לזולת, תחושה שנפתחו אפשרויות חדשות, תחושת כוח עצמי, רוחני. שינויים והערכה גבוהה יותר של החיים.
לפי נוטמן-שוורץ ולביא (2014), הקשר שהתגלה בין עוצמת החשיפה לעוצמת התסמינים הטראומטיים הוא, שכל סבב לחימה נוסף באזור מרחיב את מעגל הנזקים בקרב הילדים ובני הנוער החשופים לירי טילים, אימה והשלכותיהם.
ברגר (20062006ab), טוען שילדים ובני נוער רוכשים את תחושת הביטחון והאמון הבסיסי שלהם בתהליך הדרגתי הנמשך כמעט עד סוף תקופת ההתבגרות. פגיעה משמעותית ב"שמיכת הביטחון" שלהם עלולה לגרום לנסיגה התפתחותית ולתגובות חריפות. ילדים ובני נוער מגיבים לא רק לאיום חיצוני של פציעה או מוות, אלא גם לפחדים של ההורים, חרדה סביבתית ופחדים דמיוניים. מצבי לחץ מתמשכים פוגעים ביכולות הקוגניטיביות של ילדים ובני נוער ומשפיעים על תפקודם במערכת החינוך. ניתן לראות את התגובות הקוגניטיביות האופייניות הבאות: חוסר קשב, חוסר ריכוז, קושי בקבלת החלטות ופתרון בעיות.
חשיפה חוזרת לאירועים מלחיצים עלולה להחמיר את ה-PTSD של הילדים.
(Cuffe ואחרים 1994), מאמינים שילדים עם קשיי קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מראות רמה גבוהה של תחלואה נוספת בילדים שסבלו מטראומה. שתי הנחות יכולות לתמוך ולהסביר את הקשר הזה: ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נמצאים בסיכון גבוה יותר לטראומה בגלל האימפולסיביות שלהם, התנהגויות פזיזות והורים הנוטים גנטית לירידה בשליטה בדחפים.
מתודולוגית המחקר:
המחקר הוא כמותי. משתתפי המחקר היו הורים ובני נוער בגילאי 12-13.
מטרת המחקר לבחון את ההשפעה של חשיפה ממושכת לירי טילים ואיום ביטחוני על מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, החיים ב'עוטף-עזה'-ישראל, בהשוואה לעמיתיהם ב'עוטף עזה' ישראל, ללא ADHD. שתי קבוצות הראשונות נבחנו בהשוואה לשתי קבוצות של אוכלוסיית מתבגרים עם וללא ADHD באזורים פחות עוינים בשגרת יומם.
היבטים שנבדקו במחקר הם: רגשיים, חברתיים, התנהגותיים, התמודדות עם פתרון בעיה.
שאלוני המחקר עבור ההורים ענו על שאלון אכנבך. המתבגרים ענו על שלושה שאלונים ברצף: חרדה, מצב רוח והתמודדות עם בעיה.
הפרק התאורטי כלל שלושה פרקים:
הפרק הראשון מציג מחקרים תיאורטיים המשקפים את השפעות הטרור, העוני, אסונות טבע, על התמודדות עם לחץ במצבים כגון: PTSD, PTS, חרדה בקרב קבוצות מחקר שונות בעולם ובישראל.
הפרק השני מתאר את המאפיינים של ילד/מתבגר עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) על מנת להבין את מידת המורכבות שהוא נושא עמו. קשייו מופיעים ברמות שונות בחייו: בתחום הקוגניטיבי, הרגשי, ההתנהגותי, החברתי והמשפחתי. ADHD הינה הפרעה גנטית, על רקע התפתחותי ביולוגי. להפרעת קשב והריכוז יכולה להיות תחלואה נלווית שמחמירה את הקושי עוד יותר.
הפרק השלישי דן בדפוסי התמודדות עם לחץ, דן בשלוש אסטרטגיות התמודדות: התמודדות עם משימות, התמודדות רגשית והימנעות.
דפוס ההתמודדות תלוי במידה רבה בהיבטים הרגשיים כלומר, מידת השפעתו של וויסות רגשי, ויסות עצמי וכן השפעת הורים על ויסות עצמי ורגשי אצל ילדיהם ובמיוחד אצל מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז.
נוסף מידע המתמקד בחשיבות ומודעות פיתוח חוסן משפחתי בכל סיטואציה בחיי הילדים המבוגרים והמשפחה.
הממצאים הראו בבירור שמתבגרים עם ADHD ללא קשר למקום מגורים מתקשים ברוב ההיבטים ביחס לבני גילם ללא הפרעת קשב וריכוז. המדדים של מתבגרים עם ADHD מעוטף עזה יצאו גבוהים ברוב ההיבטים מכל שאר הקבוצות במחקר. ישנם יותר קשיים בבעיות רגשיות והתנהגותיות, התנהגות תוקפנית, בעיות הפנמה והחצנה, קשיים חברתיים והישגים לימודיים נמוכים. באופן בלתי צפוי היו מדדים שונים מהצפוי לגבי היבט החרדה.
דעת החוקרת:
קשה מאוד היה למצוא אם בכלל קיימים, מחקרים נוספים שבחנו השפעת מלחמה, טרור, אסונות טבע, השפעה של סטרס מתמשך, על אוכלוסיית הילדים/מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז לעומת בני גילם ללא הפרעת קשב וריכוז. לעומת זאת, נמצאו מחקרים בנושא פגיעה מינית ואלימות במשפחה ומחוצה לה. המחקר הנוכחי מתמקד באוכלוסיית הילדים/מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז ומאפשר הצצה לעולמם של ילדים ובני נוער אלו, בהשוואה לבני גילם, ללא הפרעת קשב וריכוז. המחקר משקף את אירועי החיים והתמודדותם מול קשיים בתפקוד היום יומי. מרחיב ושופך אור על השפעתם של אירועים טראומטיים מתמשכים ודן בהשפעתם ובהשלכותיהם על היבטים שונים של חייהם.
צריך לזכור, שילדים ובני נוער עם הפרעת קשב וריכוז הם חלק בלתי נפרד מכלל האוכלוסייה, נוכחים בכל חברה, קהילה, כיתות לימוד חוצות עולם, תרבויות שונות וחלק בלתי נפרד ממשפחות שונות. אותם מתבגרים רובם מפתחים יחסי זוגיות והופכים להיות אבות לילדים. על כן, חשוב מאוד לעקוב, לתווך ולתמוך בילדים/נערים עם,ADHD תוך כדי ואחרי משבר, אירוע מורכב ,או אסון מכל סוג שהוא בכל מעגל בו הם חיים, כמו: תא משפחתי, חברת ילדים, במקום מגורים, במערכת הקהילתית, במדינה בה חיים, וכן היבט עולמי (מגפת COVID-19).
ההנחה הבסיסית היא, שילדים/מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, שחווים אירוע מאיים או מטלטל במידה זו או אחרת ובמיוחד אם הוא מתמשך מושפעים אחרת והרבה יותר קשה מילדים/נערים בני גילם ללא הפרעות קשב.
חיים באזור עוטף עזה פירושם חיים באי ודאות מתמדת, לצד האיום המתמשך. מצב זה יוצר קשיים לכלל אוכלוסיית המבוגרים, הילדים והמתבגרים. יחד עם זאת, התיאוריה הראתה כי חוסן יכול להתפתח, הוא דינמי. חשוב מאוד ברמה הממלכתית והקהילתית לספק ולהעניק תמיכה הוליסטית, לסלול את הדרך הנכונה לצרכי ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות קשב וריכוז והוריהם, להעניק להם אסטרטגיות לחיות ולהתמודד עם מצוקה, גם במצבים מגוונים בחיי שגרה.