מתוך פרק ראשון בסקירה התאורטית בדוקטורט:
"השפעת מלחמה וחשיפה ממושכת של אירועי טרור על ילדים ומתבגרים".
סוגים שונים של חשיפה לטרור מתמשך משפיעים
על תוצאות בריאות הנפש של מתבגרים
מחקר באוקלהומה סיטי ובניירובי (Pfefferbaum et al., 2002 , 2003) בדק את ההשפעה של מספר סוגי חשיפה לפיגועי טרור על התוצאות הפסיכולוגיות של מתבגרים בהקשר לטרור מתמשך. המחקר כלל 913 מתבגרים, בנים ובנות בגילאי 12-18 שנים (Braun-Lewensohn, Celestin-Westreich, Celestin, Verleye, Verte´, & Ponjaert-Kristoffersen, 2009; Braun-Lewensohn, Celestin-Westreich, Celestin, Vertjaerté, & Ponjaert-Kristoffersen, 2009 -קריסטופסן, 2009).
החוקרים רצו לקבל תובנות לגבי סוגים שונים של חשיפה לטרור מתמשך הקשורים לתוצאות בריאות הנפש של מתבגרים. הממצאים התמקדו בשלושה סוגי חשיפה (חשיפה אובייקטיבית, סובייקטיבית ו'מעורבת'). מתוצאות המחקר עלה שחשיפה סובייקטיבית נמצאה כתורם החשוב ביותר ללחץ פוסט טראומטי של מתבגרים ולבעיות נפשיות אחרות בהקשר זה.
במחקרים שחקרו התקפות טרור בודדות נוטים לספק תמיכה להנחה, שחשיפה סובייקטיבית – או החוויות הקוגניטיביות והרגשיות המתרחשות כאשר אדם עובר התקף – היא מנבא משמעותי ל PTSD לאחר האירוע. זה היה הממצא, למשל, של מחקרים שחקרו את הדיווחים על
,peri-traumatic reactions (כלומר פחדים ראשוניים) שבאו לידי ביטוי בדאגות לביטחונם של בני משפחה וחברים בעקבות הפיגועים.