מתוך הסקירה התאורטית בדוקטורט.
פרק שלישי: דפוסי התמודדות בקרב ילדים ומתבגרים המתמודדים עם אירועי לחץ מתמשכים בחיים.
ילדים שמפגינים בעיות הסתגלות לפני אסון או טראומה ואשר מפגינים יכולת נמוכה יותר בשליטה מעכבת, עשויים להיות בסיכון מוגבר לפתח תסמיני PTS בעקבות אירוע טראומטי, ואילו ילדים שמפגינים רמות גבוהות יותר של יכולת חברתית והערכה עצמית לפני אסון או טראומה עלולה לפתח פחות תסמינים לאחר אירוע הגורם ללחץ (Lengua et al., 2005; Pat-Horenczyk et al., 2006).
ילדים עם תגובות חריפות ושליליות יותר בעקבות אסון נוטים להפגין בעיות הסתגלות נוספות בהמשך (למשל, La Greca et al., 1996; Shannon et al., 1994). יחד עם מאפיינים והסתגלות של ילדים לפני אסון, חשוב להתייחס לתגובת הלחץ לאחר אסון, כדי לזהות ילדים בסיכון, שעלולים לפתח בעיה לאחר מכן.
ילדים המפגינים תסמיני PTS בעקבות אסון ואלו המפגינים סימפטומטולוגיה לפני הטראומה או האסון, במיוחד רמות גבוהות יותר של חרדה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח PTS ותסמינים אחרים (Lengua et al., 2005; Pat-Horenczyk et al., 2006 ).